על השני של אריק ברמן 

הרבה זמן כבר לא שמעתי אלבום בשל כזה של אומן צעיר.

אריק ברמן מוציא אלבום שני כשהוא מתפוצץ מכריזמה ובטחון עצמי גם ככותב טקסטים מחונן, גם כמלחין מגוון ובעיקר כמבצע שנהנה מכל ניואנס בשירה שלו.

ברמן מציג דיסק רוקנרול עם נגיעות של קאנטרי,בלוז,מוסיקת קברט ואף רוק קשה יותר אך אין ספק שהגרעין של האלבום הוא הטקסטים המפותלים והמבריקים שלו.

אין מה לומר, לא לכל אחד הסבלנות להתמודד עם התחכום של ברמן ככותב אבל למאזינים אוהבי משחקי מלים,ציניות,הומור עצמי, חושניות ובעיקר את השפה העברית מצופה כאן תענוג רב.

מלבד "הגשמה עצמית", הלהיט הגדול של האלבום נמצא הומור חינני בשירים "ילד מדהים" ו "אוריה" או הבחורה עם החתולים,רומנטיקה תל אביבית צעירה ותוססת ב"שיר ליעל", חושניות ופרובוקטיביות ברוב שירי האלבום ובעיקר התעלסות מתמדת עם השפה העברית שלא ראינו דוגמתה בשנים האחרונות בשורות כמו "הולכה למקרר לפקוק תאבונה" בהשראת ביאליק או "אצדיע לשלום על הככר הנאומית" ועוד ועוד .

זה אלבום מלא בטקסט,סמלים,סגנונות ואמירה ויש לו את כל הנתונים להפוך כבר בזמן הקרוב לאלבום פולחן גם אם אתה לא סטודנט שנה ג' לספרות באוניברסיטת תל אביב- וברמן הולל בלילה.

דיסק בשל ומומלץ.